שושלת המשפחה הקדושה, המשיכה והסתעפה במשך הדורות הבאים, כשלימוד התורה הקדושה בקדושה ובטהרה, עובר כחוט השני בין כל צאצאי המשפחה.
בנו של הצדיק רבי יאשיהו פינטו זיע"א, היה הגאון המקובל רבי דניאל פינטו זיע"א, תלמיד חכם מופלג בתורה, שנודע כאחד מגדולי הרבנים של ארם צובא היא חלֵאב.
רבי דניאל פינטו זיע"א, חיבר את הספר הקדוש "לחם חמודות", שעדיין לא ראה את אור הדפוס.
רבי דניאל, נסתלק למתיבתא דרקיעא ביום י"ז מנחם-אב בשנת תמ"א, זכותו תגן עלינו.
הגאון רבי שמואל פינטו זיע"א
בנו של הגאון רבי דניאל פינטו זיע"א, היה הגאון המקובל רבי שמואל פינטו זיע"א, גאון מופלג ופוסק חשוב. רבי שמואל פינטו זיע"א, המשיך במסורת אבותיו הקדושים, וכיהן כרב בעיר ארם צובא, עד להסתלקותו ביום ו' כסליו בשנת תע"ה.
הגאון רבי יעקב פינטו זיע"א
כאמור, גולי ספרד היגרו למדינות שונות, חלקם היגרו לפורטוגל, חלקם לאירופה וחלק נכבד מצאצאי משפחת פינטו, היגר למרוקו. בתחילה למגורי עראי בעיר הנמל טאנג'ר, ומשם למגורי קבע של המשפחה במארקש.
אחד מהם היה המקובל הגאון רבי יעקב פינטו זיע"א, הידוע כבעל ה"מקדש מלך" על הזוהר הקדוש, שחברו יחד עם ידידו ורעו הגאון רבי שלום בוזגלו זיע"א.
רבי יעקב פינטו זיע"א, בן הרב רבי ראובן פינטו זיע"א, היה תלמידו המובהק של הגאון רבי אברהם אזולאי זצוק"ל. רבי אברהם אזולאי חיבר פירוש נפלא על הזוהר הקדוש. בתקופה שהתפרסם ויצא לאור עולם הספר הידוע "מקדש מלך", מאת הרב המקובל מוה"ר רבי שלום בוזאגלו זיע"א (פירוש מלוקט על הזוהר), הובאו בו פירושים מאת רבי אברהם אזולאי זיע"א, וגם מתלמידו רבי יעקב פינטו זיע"א.
בשנת תקמ"ג נדפס בקארעץ, בתוניס ובירושלים, הספר הנודע "אוצרות חיים", ועליו מצויות הגהות רבות מאת רבני המערב. בין רבני המערב שהעירו על הספר את הגהותיהם, נמנה הגאון רבי יעקב פינטו זיע"א, תלמידו של רבי אברהם אזולאי, אשר הגיה עשרות הגהות על הספר אוצרות חיים, בעיקר על חלקו השני של הספר.
הגאון רבי אברהם בן רבי יעקב פינטו זיע"א
בנו של הגאון רבי יעקב פינטו זיע"א, היה הגאון רבי אברהם פינטו זיע"א. גאון עצום בכל מכמני התורה, שכתב מספר רב של ביאורים והערות לספרי קודש שנדפסו בתקופתו. הוא כיהן כרב ומורה צדק במארקש, והיה ידידו של הגאון רבי יצחק צבע זצ"ל, מחבר הספר "מקום בינה".
בספר "חסד ואמת", שיטה על הש"ס מכמה רבנים, אשר נדפס על ידי הרב יצחק צבע, אנו מוצאים את חידושי רבי אברהם פינטו למסכת כתובות (דפים ב-מג:). בדברי ההקדמה של רבי יצחק צבע, מופיע תיאור קצר על רבי אברהם פינטו:
"זה יצא ראשונה, מציאה מצאתי בעיר ויהראן, שיטה למסכת כתובות, מהרב הגדול הסמוך כמהר"ר ר' אברהם פינטו ז"ל. ביודעו ומכירו לשעבר, אחד היה אברהם, מארי דאתרא, בעיר גדולה של חכמים וסופרים, ממארוקוס מערב הפנימי. וזה כמו ט' שנים [הספר נדפס בשנת תקע"ב, או ע"ג] שנתבקש לישיבה של מעלה והיתה מנוחתו כבוד, שהניח אחריו ברכה, נטיעותיו כמוהו, סימוכין מדרבנן, גם בניהם עדי עד יושבי על מדין, ה' עליהם יחיו".
בדברי הקדמתו לספר "חסד ואמת", כותב רבי יצחק צבע, שכבר לפני שנים ביקש את עזרתו של רבי אברהם פינטו להדפיס את ספרו "מקום בינה" והלה סייע בידו והספר נדפס: "אחת שאלתי מזרע ברך, הרב אברהם פינטו ז"ל ומחכמי בית מדרשו הי"ו, שיעזרני ה' על דבר כבוד שמו, להדפיס עוד ספר מקום בינה, מלוקט מהגהות אוצרות חיים וסה"ק ומ"ש... מהרב... ומהרב מר זקנם הרי"ף ז"ל".
משאלה זו התקיימה, ועוד באותה שנה נדפס שוב הספר "מקום בינה".
בפלפול עמוק
כאשר נדפס הספר שוב, כתב רבי אברהם פינטו זיע"א הגהות רבות לספר, הן ממנו, והן מאביו הגאון רבי יעקב פינטו זיע"א. מלבד זאת כתב הגהות גם לספר "שערי בינה". וכך אפשר למצוא הגהות מאת רבי יעקב פינטו זיע"א, בדפים כב: - מד. וגם בדפים צג: עד סוף המסכת. כמו כן, בספר שערי בינה מוקדש החלק הראשון (דפים א - ח:) להגהות רבי יעקב פינטו על ספר הכוונות, ואף שזורות בהם הגהות מאת רבי אברהם בנו, ומאת רבו, רבי אברהם אזולאי ומאת רבי יעקב מראז'י, זכר צדיקים לברכה.
בספר "מקום בינה", נדפסו גם הגהותיו של רבי אברהם פינטו זיע"א בענייני פסח וספירת העומר, ראש השנה וסוכות, מהן ניתן לראות את גודל גאונותו ועמקותו בתורה. חידושיו הגאוניים שזורים בפלפול עמוק בדברי גדולי עולם שקדמו לו.
בעומק התורה
גם בספר "אוצרות חיים", מצויות הגהותיו של רבי אברהם פינטו זיע"א. מעט מהגהותיו הם על דברי הגאונים אשר קדמוהו. מהן גם הגהות על דבריו של רבי אברהם אזולאי זצ"ל, רבו של אביו רבי יעקב זצ"ל, מהן הגהות על דברי הראב"ם, ומהן הגהות על דבריו של אביו רבי יעקב פינטו זיע"א.
מדבריו אלו ניתן לראות בבירור רב עד כמה היה רב חילו וגבורתו של רבי אברהם בעומק התורה.
הגאון רבי שלמה פינטו זיע"א
מגזע אראלים ותרשישים, חוטר לבית קדושים וטהורים, נולד הגאון המקובל רבי שלמה פינטו זיע"א, נין ונכד לרבינו יאשיהו זיע"א בעל ה"מאור עינים", שהאיר את עיני ישראל בחיבוריו על הספר "עין יעקב" ועוד ספרים קדושים, אשר בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מיליהם.
רבי שלמה פינטו זיע"א, נשא לאשה את אחותו של האדמו"ר הצדיק רבי כליפא בן מלכא זצ"ל, מהעיר תאטוואן. רבי כליפא נודע כצדיק גדול, עובד את ה' בקדושה ובטהרה, ונודע גם כבעל מופתים וכמי שברכותיו עושות פירות.
רבי כליפא בן מלכא זצ"ל, עסק למחייתו במסחר, ולאחר נישואיו של רבי שלמה פינטו זיע"א, השתתפו השנים בעסקי המסחר בשותפות ובנאמנות, וראו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם. ומני אז ואילך היתה פרנסתו של הגאון רבי שלמה זיע"א מצויה לו בריוח, ויכול היה להקדיש את כל עיתותיו לתורה ולעבודת ה' יתברך.
מטבע הדברים, מרבית העסקים הופקדו בידיהם הנאמנות של העובדים אשר ניהלו את עסקי המסחר, כך שלשני הצדיקים היה זמן פנוי לעסוק בתורה בישוב הדעת. מידי פעם, סדר לימודם נפסק מאונס, על ידי הפקידים שביקשו את עצתם והסכמתם לביצוע עסקאות שונות שלא סבלו דיחוי, חתימות על מסמכים שונים וכיוצא בזה.
