מאת הרב יוסף סופר

שמחת חיים

התחושה דומה לזו המורגשת בעת תפילת נעילה – עת רצון שכל כולה סילודין והיטהרות, כאשר אנשים עומדים להתחנן על חייהם, בד בבד עם אווירת שמחה פורצת גבולות, כזו שמושגי הטבע והמקום אינם יכולים לה – שמחת הצדיק ** יהודים רבים התכנסו ובאו למרוקו כדי להתברך משפע הברכות ביום הילולת הצדיק הנודע רבי חיים פינטו זיע"א ** הם העתירו בתפילה על ציון הצדיק והתעלו בשלושה ימים שכל כולם רוחניות וקדושה ** ההילולא נערכה בראשותו של נכדו של בעל ההילולא הגאון הצדיק רבי דוד חנניה פינטו שליט"א ** וגם: כיצד מקרבים יהודים באמצעות ספינה אבודה, או כיסא נעלם? **חיים כולכם היום.

זו השנה השנייה שבה נופלת בחלקי הזכות להשתתף בהילולת הצדיק הקדוש רבי חיים פינטו זיע"א במוגדור שבמרוקו.
בתפילת שחרית מתיישב בסמוך למקומי יהודי שפניו מוכרות לי משום מה. אני מדחיק את המחשבה ומתרכז בתפילה המרוממת. הפייטנים משמיעים קולם ברינת התפילה ואני נסחף עם האווירה המאוד מיוחדת הזאת שכמותה חוויתי בפעם האחרונה לפני שנה - באותו הזמן ובאותו המקום בדיוק.
מידי פעם חומק מבטי לעבר אותו יהודי, רואה את תפילתו המשתפכת, מאזין לרגש שבקולו, והתהייה במקומה עומדת. לפני קריאת התורה מכה בי לפתע הזיכרון: היהודי הזה עמד לידי בתפילה גם בשנה שעברה, הוא נראה אז שונה לגמרי, מבולבל לחלוטין, נבוך ולא משתלב. הוא לא ידע כיצד לאחוז בסידור התפילה והתקשה מאוד לעקוב אחר התקדמות החזן והקהל. ניכר שעד עתה לא זכה להכיר את המאור שבתורה ובמצוות. גם מראהו החיצוני היה שונה אך לפני שנה אחת.
נחלצתי אז לעזרתו וסייעתי לו בהצבעה על המקומות הנכונים. "הנה, כאן אומר רק החזן וכאן מצטרף גם הקהל".
הוא היה נרגש מאוד בשנה שעברה, ניכר שזו לו אחת מהפעמים הראשונות שהוא אוחז בידו סידור תפילה. והנה עתה, שנה אחת לאחר מכן, קולו נשמע ברמה כבקי ורגיל, מכיר היטב ומחובר למילות התפילה ואפילו למנגינות.
פגשתיו שוב במוצאי שבת קודש באמירת הסליחות ההמונית שנערכה בבית העלמין, סמוך ונראה לקברות הצדיקים הקדושים לבית פינטו. למדתי ממנו שיעור בהשתפכות הנפש, ראיתיו מתחטא כבן לפני אביו "חטאנו לפניך רחם עלינו".
בשיחה שערכתי עמו לאחר מכן הוא לא נזקק להסברים רבים, "הצדיק רבי דוד פינטו שליט"א קירב אותי" אמר ועיניו הצטעפו. המשפט הזה - שכמותו שמעתי שוב ושוב בניסוחים שונים במהלך ימי ההילולא - הסבירו לי הרבה מאוד, הסבירו כמעט הכל. יהודים כה רבים מתקבצים ובאים מכל רחבי תבל, זונחים את כל עיסוקיהם הרגילים ובאים עד לכאן, למוגדור שבמרוקו, מה הביאם לכאן?
הם באו כדי להשתתף בהילולת הצדיק, להעתיר בתפילה על קברו לקראת השנה החדשה, אך בה בעת הם באו עבור דבר נוסף: הם מבקשים להסתופף ולשבות את שבת ההילולא בצילו הגדול של מורם ורבם, הגאון הצדיק רבי דוד חנניה פינטו שליט"א. האיש שקרבם, גידלם ורוממם. הצדיק שברכותיו ועצותיו מנחות את דרכם במהלך כל השנה כולה, הרב שכח אש גדלותו המאירה מגיעה עד למקומות מגוריהם – בארץ ישראל, צרפת, ארגנטינה, אמריקה או היכן שלא יהיה. הם מתחממים לאורו בימים קשים ואוכלים את פירות ברכותיו בימים הטובים.תמונה שמחת חיים 01
רבי דוד מקרב אותם.
== חג בעיר המצויירת
מוגדור נקראת גם "אסווירה" – גלויה / תמונת נוף – על שם יופיה, בימי ההילולא לובשת העיר כולה חג. מודעות נתלו בכל רחבי העיר הכינו את תושבי המקום לקראת האירוע הגדול לצד אזהרות חריפות בכל הקשור לשמירה על ביטחונם ולא פחות חשוב – כבודם של באי ההילולא. אפילו בעיתון המקומי נכתבים בימים אלה תאריכי היום היהודיים בעברית - באותיות צרפתיות.
הממשל המקומי – ידו הארוכה של המלך והממשל הארצי יוצאים מגידרם בכל שנה מחדש כדי להביע את הכבוד הרב שאותו הם רוחשים לבית משפחת פינטו ולצדיק רבי דוד שליט"א בפרט. התושבים מוזהרים בצורה חריפה ביותר לבל תיפגע ולו שערה משערות האורחים הבאים הנה. "יריקה לכיוונו של יהודי", כך במקור, במודעות הרחוב, "דינה מאסר בפועל". לא פחות.
בשיחה שערכתי עם גורם בכיר אני שומע על מערך הכולל כ- 2000 שוטרים ומטרתו לאבטח את באי ההילולא בנוכחות מוגברת מאוד בכל איזור העיר מוגדור. הממשל אינו מוכן לקחת שום סיכון ובמקביל לכל זאת אנו מקבלים הנחיות ברורות שלא לקחת מוניות שאינן מוכרות לנסיעות ברחבי העיר, מומלץ לנסוע אך ורק עם מוניות החונות בפתח המלון ואשר אושרו על ידי כוחות הביטחון.
הכל מוכן ומזומן לקראת ההילולא, שום דבר אינו מכין אותך לחשמל העובר כברק באולם כולו ברגע שבו נראית דמותו המאירה של הרב שליט"א בפתח האולם. הציבור כולו פוסק מכל עיסוק אחר וקם באחת ממקומו על רגליו, נלהב ומרוגש, לקבל את פני האיש המרכזי שסביבו סובב כעת כל סדר היום בעיר מוגדור.
אותו החשמל, אותה התלהבות ניכרים שוב ושוב, בתפילת ערבית הראשונה שביום הגעתנו וכך בכל התפילות, בהילולא עצמה, באירועי השבת המרוממת ובכל התכנסות במהלך הימים הכה מיוחדים הללו במוגדור.
הרב נכנס מלווה בבניו שליט"א היקרים לו מכל, הבנים שבשנים האחרונות מסייעים אף הם בידו בשיח הנפלא עם כל שכבות הציבור – צעירים כמבוגרים, משפחה המקרבת את בניו של בורא העולם לצור מחצבתם באהבה ומאור פנים בלתי רגילים.
ראיתי מקרוב דוגמא לפעילותם של בני הרב בקהילה הוותיקה שבעיר ליון. קהילה שנוסדה לפני שנים רבות על ידי הרב וכיום, כאשר בסיס משכנו של הרב ומשפחתו בעיר פאריז, מונהגת פעילות הקהילה על ידי בנו הרה"ג רפאל פינטו שליט"א. הכנסת האורחים של הקהילה והצורה שבה התקבלנו - כל הקבוצה הארצישראלית - ללינה בביתו של אחד מבני הקהילה, הדאגה והמסירות לכל פרט – לנסיעות ולארוחות, ואפילו לטלפונים הביתה, היו רק הדוגמא ללכידות הקהילה ולנכונות כל אחד מבניה לעשות הכל כדי לגדל ולהתגדל, לקדם ולצמוח ברוחניות ובגשמיות, באהבה ואחווה שאינן מצויות במקומות רבים אחרים שבהם ביקרתי ברחבי העולם. ניכר שלכידות זו מקורה בהתעלותם הרוחנית המשותפת של בני הקהילה בשיעורי התורה ובכל ענייני הקהילה.תמונה 8
==== לשם קדושה
לאחר תפילת מנחה ראשונה נכתבות אותיות בספר התורה שיוכנס לעילוי נשמת הצדיק רבי חיים פינטו זצוק"ל – בעל ההילולא הקדושה. הרב שליט"א מזכיר לכל אחד ואחד לומר "לשם קדושת ספר תורה" ובשעה טובה ומוצלחת מסתיימת כתיבתו של ספר התורה המהודר לקול מצהלות הקהל.תמונה שמחת  חיים 3
משמחת התורה חוזרים שוב לימים הנוראים. הרב שליט"א ניגש ועובר לפני התיבה לתפילת ערבית. הוא פותח את התפילה במנגינת הקדיש הידועה של הימים הנוראים וקריאת שמע שלאחר מכן נשמעת בעוצמה אדירה, כזו המזכירה את תפילת נעילה – רגע השיא של הימים הנוראים.תמונה שמחת חיים 4
מיד לאחר התפילה ניגשים הכל לאולם הסמוך שבו נערכת חגיגת הכנסת ספר התורה. מלצרים הדורי לבוש הנושאים בידם מכל טוב ותזמורת מרוקאית אוטנטית עם הפייטן הנודע בנימין בוזגלו הם רק התפאורה לתוכן הרוחני העשיר והנפלא ש"נשפך" כאן במהלך כל הערב כולו.
כבכל שנה במהלכו של האירוע המפואר הזה מגיע למקום המושל המחוזי לבוש בבגדים מסורתיים, הוא מלווה בפמליה גדולה מאוד של הצמרת הממשלתית והצבאית של מרוקו - מפקד הצבא, מפקד המשטרה מיניסטרים וחשובי האיזור כולו.תמונה שמחת חיים 5
חז"ל לימדונו כללי  דרך ארץ וכי 'פותחים בכבוד אכסניה'. המושל נושא דבריו תחילה ומזכיר בפתחן את זכרה של 'ללה עישה' דודתו של המלך – אחות המלך הקודם שמתה בימים אלה ממש – ההסבר לסממני אבל לאומיים בכל רחבי המדינה.
הוא ממשיך בדברי ברכה לכבוד הרב "על הכוח והאומץ הדרושים לעריכת ההילולא הזאת בצורה נפלאה ביותר".
== מילים מפורשות ואמיצות
שבת ההילולא נערכה בימיה האחרונים של שנת תשע"א. בעיצומם של ימי המהפכות הגדולות בארצות ערב השונות. הציבור באולם נדהם לשמוע בתוך דברי המושל דיבורים גלויי לב על הנעשה בעולם הערבי, בין המדינות ובתוכן: "בזמן האחרון העולם הערבי היה שרוי במהפכות ששינו בהן סדרי בראשית. מרוקו נותרה מחוץ לתמונה מאחר והשלטון והמלך בראשו קרוב וקשוב לעם, מתנהל מתוך מתן כבוד לעם - כפי שהיה במשך שנים רבות בעת שהותם של העם היהודי בתוכנו".
כל מי שמכיר ולו במעט את הנעשה בארצות כמו מרוקו יודע ומבין היטב כי דיבורים שכאלה לא היו נשמעים בפורום שכזה ולא באף פורום אחר מפי אישיות כה בכירה לולי היתה זו מדיניותה הברורה והחדה של הנהגת המדינה בכבודה ובעצמה. במקומות שכאלה אין רשות לאיש לדברר את הממשל מבלי שהדברים יתואמו היטב ובמדויק. לכן ניתנה לדברים הללו משקל רב באוזני הציבור באולם שרבים ממנו נוטלים חלק פעיל ומרכזי בצמרת הכלכלה באירופה כולה.
"בכדי לשמר את חירות האנשים דוגלים המלך וממשלתו באמונה בה' ובחיי אחדות בין כל הדתות". אמר המושל והמשיך להדהים את הקהל בהכרזה נוספת "אנחנו פועלים כל העת לעודד את המציאות שבה כל אחד ישמר את המסורת שלו, את הדת שלו, את המנהגים שלו" במילים מפורשות ואמיצות כיוון המושל את דבריו ליהודים ושמירתם על מסורת העם היהודי ומשתתפי האירוע נעמדים על רגליהם בתשואות, מריעים למושל על דבריו האמיצים. איש לא ציפה לשמוע במדינה מוסלמית מובהקת דיבורים שכאלה.
-=להתרפק על העבר
נשיא הקהילה במרסיי מר צבי עמאר פותח בדברי ברכה וכבוד למלך, למלכות, למושל ולקהל הקדוש שהגיע מכל קצווי תבל ומיד ממשיך לעסוק בשבחים למדינה המארחת על חופש הדת שניתן לתושביה ואורחיה, על הכבוד המיוחד שבו נתקלים באי ההילולא במוגדור ועל כך שניכר כי מוגדור העיר משתבחת בהחלט בהיסטוריה של יהודיה ויהודי האזור ובראשם הצדיקים הנודעים לבית פינטו זצוק"ל – דבר המשתקף בכבוד הרב שהם חולקים לנכדם ממשיך דרכם הגאון הצדיק רבי דוד חנניה פינטו שליט"א.תמונה שמחת חיים 6
התזמורת פוצחת בנגינה סוערת לכבודה של תורה, אך זו כמעט מתחרה עם קול השירה הרמה והממושכת שנשמעת מפי הקהל עצמו עת הוזמן כבוד הרב שליט"א לשאת דבריו.
בתוך דבריו מתייחס הרב גם לדברי המושל ולמצב הביטחוני במדינות ערב. הרב מספר שרבים מן האנשים שאלוהו לפני ההילולא האם כדאי לערוך השנה את ההילולא המסורתית במרוקו. "גם לנו עצמנו היו חששות מחמת רמזים שונים שקיבלנו שאולי לא כדאי לבוא הנה השנה" מגלה הרב לקהל הנדהם, "אולם הלוא אנו עצמנו גדלנו במרוקו, נולדנו שם, אף אחד אינו מתבייש או מפחד לחזור הביתה. גם היום, כאשר אנו דרים בצרפת, איננו מתביישים בכך שמקור משפחתנו ממרוקו". כהמחשה אישית לחיבורו אל שרשיו המרוקאים משתמש הרב בעובדה ש"גם בני רבי רפאל שיחי' למד את השפה המרוקאית למרות שגדל בצרפת".
יהודי תושב קנדה שהשתתף בהילולא בשנה שעברה, כאן במוגדור, ניגש אלי לאחר מכן בדמעות בעיניו ואמר לי "תודה רבה! החיית את ימי ילדותי מלפני 40 שנה כשגדלתי במרוקו. העלית בליבי זיכרונות נפלאים, מתוקים ומענגים מימי הילדות".
במשך כל השנה אנחנו רחוקים מה', זו הזדמנות מצויינת עבור כולנו להתחזק, להתקרב לה', להראות לו שאנו אוהבים אותו, רוצים לחסות בצל כנפיו ורק השאור שבעיסה הוא שמעכב ומרחיק אותנו מהטוב והרצוי.
הצדיק ר' חיים פינטו זצ"ל בעל ההילולא איחד את עם ישראל וכולנו מתאחדים כאן בהילולא שלו - אנשים רבים שבאו מכל העולם כדי להשתתף באירוע השנתי הגדול שנערך לזכרו.
בסיום דבריו פונה הרב שליט"א לקהל במילים חמות ונרגשות הטומנות בחובן מסר חד וברור שנועד לאוזני הקהל הרחב והמגוון שהגיע להילולא: הגענו לכאן לשלושה ימים של התקרבות לה' יתברך, אנחנו נמצאים כעת ממש בערבו של ראש השנה וימי הדין. אני מבקש שכולם ישמרו בשלושת הימים הללו על גדרי צניעות מוקפדים במיוחד. הבה ונדאג כולנו שהאווירה כאן תהיה כזו המביאה לקדושה וטהרה, להתעלות ברוחניות.  מי שישמור על הקדושה - תפילותיו ייענו!
== נתינה וחיים
קדושה וטהרה, היו גם היו, את ההתעלות רוחנית שאותה חוויתי למחרת על ציון הצדיק שבבית העלמין הישן של מוגדור לא אסכים להחליף בעד כל הון שבעולם.
היתה זו עבורי, כמו גם עבור כל המאות שהגיעו מכל קצווי תבל, ההכנה הנפלאה ביותר לימי הדין. בבכיות נרגשות העתירו אנשים על הציון על צרותיהם וענייניהם האישיים והכלליים. כמעט כל אחד מהנוכחים אחז בידו רשימות של שמות שנמסרו לו על ידי קרובים ומכרים לתפילה.     תמונה שמחת חיים 7
יותר מאדם אחד גילו את אוזני שתפילותיהם מן השנה שעברה נענו בדרכים פלאיות במהלך השנה החולפת. אחד מהם מספר על שידוך שהתעכב שנים ארוכות ונענה חודש וחצי לאחר שהעתיר בתפילה על הציון הקדוש, אחר מספר על חולה שהיה בביתו ובריאותו הוטבה ועוד ועוד סיפורים מדהימים.
והיתה גם עדות מוחשית, חיה, צוחקת ו...מתוקה: משמשו המסור והאהוב של הרב, הלוא הוא רבי משה מירלי שיחי', (מהאנשים המתוקים שזכיתי להכיר בימי חיי) מפגיש אותי עם משפחה יקרה מצפת – זוג נשוי שהמתינו לפרי בטן בתוחלת ממושכת היו כאן בשנה שעברה ממש. הם ניגשו אל הרב שליט"א וביקשו ממנו ברכה לפרי בטן הכה מיוחל.
תשובתו של הרב ניתנה להם על אתר ובמילים הברורות ביותר: בעזרת ה' יוולד לכם בן השנה בזכות הצדיק רבי חיים פינטו בעל ההילולא זצוק"ל! הרב צירף מילים נוספות לברכה "לבן שיוולד בעזרת ה' קיראו 'חיים מתן'.
שנה חלפה ובין קולות המון חוגגי ההילולא נישא ברמה גם קול בכיו המרגש של תינוק רך ששמו בישראל 'חיים מתן'. בשיחה שערכתי עמם התברר לי כי הוא הובא הנה מארץ ישראל במיוחד על ידי אביו ואימו. הורים שבאו הנה רק כדי להודות לבורא העולם על תפילתם שנענתה ועל זכות הצדיקים שעמדה להם.
דלה עטנו לתאר את מראה זיו פני הרב שליט"א בעת שהתינוק הרך חיים מתן הובא אליו בעיצומו של ליל ההילולא. עיני רבים מהנוכחים נמלאו דמעות של התרגשות למראה יהודים בעלי אמונה זכה וטהורה שזכו ומשאלת חייהם הגדולה ביותר התגשמה בזכות כח אמונתם. 
==
שבת קודש מגיעה, היא מלאה כולה בעונג שירת הקודש הנשמעת מפיות הפייטנים הנפלאים, במעדנים המוגשים לשולחנות השבת המפוארים, אך בעיקר בזכות שיעורי התורה והמוסר שנמסרים בכל השפות, לכל קהלי היעד על ידי הרב שליט"א ובניו החשובים במהלך השבת כולה. כל החפץ בכך יכול למצוא את השיעור המתאים לו ולרוחו ואכן רבים הם המוצאים  הממלאים את האולמות השונים שבהם נמסרים השיעורים.

=== מחרדת הדין לשמחת התורה
והנה מגיע הערב המרכזי, ערב הילולת הצדיק. כמעט במפתיע דווקא ערב זה מלא כולו בשמחה. הילולא כפשוטה. זהו יום שמחת הצדיק שבו התעלה למקומו הראוי לו בשמי רום, זהו יום שבו בכוח שמחתנו בשמחת הצדיק אנו זוכים לשפע ברכה וישועה.
במהלך ימי ההילולא ראיינתי כמה וכמה אנשים שמאחוריהם סיפורי חיים מרתקים, חלקם קשורים בכל נימי נפשם עם בית צדיקי משפחת פינטו וחלקם הכירו את הצדיק רבי דוד חנניה שליט"א רק בעת האחרונה.
יתכן ו'פיספסתי' חלקים שונים מן הסיפורים מאחר ושמעתים במגוון שפות שלא כולן נהירות לי על בוריין. מילים שונות נאמרו שוב ושוב בשלוש שפות ויותר, כדי לנסות ולהסביר, להעביר את עוצמת הדברים, אולם ברור לי מעל לכל ספק שאת מה שביקשו הלבבות להעביר, את המילים שלא נאמרו בפה, שמעתי גם שמעתי בשפת הלב האוניברסאלית, זו היודעת לזהות ברק בעיניים, ולב הומה, זו שהצליחה להבין היטב מתוך כל בליל המילים והשפות את המסר שעבר כחוט השני בין כל האנשים שעמם שוחחתי ואשר ביקשו כמעט לזעוק את מסר ההתקרבות לבורא העולם - בזכות הצדיק רבי דוד חנניה פינטו שליט"א.
כולם הצביעו עליו כמי שאחראי להתקרבותם עוד ועוד, להתחזקותם באמונה ובכח דברי חז"ל ש"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". כולם הצביעו על כך שקיום גזרות הצדיק חיזק בקרבם את האמונה בכוח המקיים, קירב אותם ואת בני משפחתם עוד ועוד אל אבינו שבשמים.
בהבנת חלקים רבים במפעליו הכבירים של הרב שליט"א ברחבי העולם נעזרתי כל העת באנשים יקרים שעמם זכיתי לערוך את המסע המופלא הזה: לא אוכל להזכיר את כולם, אולם בלי להזכיר מי מהם לא יהיה המסע הזה שלם: ר' משה מירלי הי"ו משמשו בקודש של מו"ר שליט"א המוציא והמביא בכל ענייני המוסדות בארץ הקודש, כמו כן איתו - עימו ר' יעקב עזרא שיחי'. 
הנה סיפורם של קרולין ודוד טואטי המתגוררים במיאמי. בחרתי להביאו בלשונם בעריכה נדרשת מאחר והוא סופר לי בשילוב השפות אנגלית, עברית וצרפתית: באנו לכאן בגלל שאנחנו מתקרבים ליהדות ומקבלים כל כך הרבה מהרב שליט"א. זכיתי להימנות עם מאה האנשים הראשונים שהשתתפו בהילולא הראשונה שנערכה כאן במוגדור בעת שילדיו של הרב עוד היו קטנים בגילם.
עבורנו זוהי גם ההזדמנות להראות לרב עד כמה שאנחנו מעריכים מאוד את העובדה שהרב מתרוצץ בכל העולם – צרפת, אמריקה במדינותיה השונות ועוד, למעננו – למען כל האנשים שכמותנו השואבים מדבריו ועצותיו את הכח להמשיך הלאה, להתפתח עוד ועוד ברוחניות ובגשמיות. לעשות צעדים בעלי משמעות בחיינו, צעדים ומעשים שלולי הכח אותו הוא מעניק לנו יחד עם עצותיו החכמות לא היינו אוזרים את האומץ עבורם.
-
גילבר בן עמי, אף הוא ממיאמי, נולד בקזבלנקה לאם ילידת מוגדור. הוא מתגורר באמריקה מזה כ-20 שנה ולפני כן התגורר גם בצרפת: "בגיל 11 יצאתי ממרוקו ועבורי זוהי חזרה לנוף ילדות רחוק ונעלם. באתי הנה שוב מפני שאבא ז"ל היה ידידו של הרב שליט"א ולהבחל"ח גם של אביו ואפילו של סבו זצ"ל.
"מהו הדבר העיקרי שאותו קיבלת מהרב?" אני שואל וגילבר עונה מיד: "הרב שליט"א לימד אותנו להאמין בכל ליבנו".
זו הפעם השלושה עשר  שאני מגיע לכאן להילולת הצדיק, אך יש לי הזכות לראות את הרב יותר מכך: בכל עת בואו של הרב למיאמי (פעמיים בשנה. י.ס) אנו זוכים בכבוד הגדול לארחו בביתנו. גילבר מצביע על קבוצת אנשים ומספר כי מעירו לבדה הגיעו הנה להילולת הצדיק 18 אנשים.
אני חש שהוא מתחבט האם לספר לי משהו, הוא חוכך בדעתו האם לשתף. לבסוף יש לי הזכות (זכות הרבים כמובן) לשמוע סיפור מדהים מכלי ראשון: כשמו"ר אבי ז"ל היה כבן 39 שנה התעוררו אצלו בעיות לב קשות, הוא חשב שהוא עומד למות. אבא ז"ל פנה לאביו של הרב – הלוא הוא הצדיק הנודע רבי משה אהרון פינטו זיע"א בשאלה "אני מאוד חולה, מה לעשות?" רבי משה חייך ואמר "עמרם אל תדאג, אתה תחיה עוד 20 שנה!"
אבא שמח על ברכת – הבטחת הצדיק, הוא ציין לעצמו את 'תאריך התפוגה' של אותה ברכה, אולם בכל זאת חשש כל העת מפני הבאות.
20 שנה חלפו ואבא המשיך לחיות. בחודש שבו הוא קיבל את הברכה, אמר בקול עייף, מתוך הבנה הגובלת בסוג של ידיעה "בחודש הזה אסתלק מן העולם"
נחרדתי. התקשרתי לרבי דוד שליט"א ושאלתיו מה עושים? הרב ענה לי בענווה "אתה צריך להתפלל חזק, מה שהחזיק את אביך זו האמונה. לאבא שלך יש אמונה אמיתית וטהורה, הבטחתו של אבא החזיקה אותו 20 שנה !"

== שיעור מניב פירות
אל ההילולא הנערכת במוצאי שבת מגיעים עוד אנשים רבים מכל רחבי מרוקו.
האולם מלא עד אפס מקום באנשים ובשמחה פורצת גבולות המגמדת את הצפיפות למושגים של "לא אמר אדם צר לי המקום".
רגע לפני שהשמחה הגדולה תחל מבקש הרב שליט"א מכל הקהל לעמוד על רגליו בדומייה שכולה כובד ראש מלא הוד "זהו יום ההילולא של הצדיק רבי חיים פינטו זכר צדיק וקדוש לברכה. בספרים הקדושים כתוב שנשמת הצדיק מגיעה לשכון במקום ההילולא הנערכת לכבודו, זוהי השמחה הגדולה – יחד עימו. מאחר שכך עלינו לקבל את פני נשמתו בכבוד הראוי. הס מושלך בקהל והכל מרוכזים בדיבורו הרך של הרב המבקש מכולם לרכז את דעתם באותה קבלת פנים מלאת כובד הראש ויראת תלמידי החכמים. תמונה שמחת חיים51
כבכל הזדמנות ובכל אירוע מבקש הרב מהציבור לכבד את האכסניה הכבודה ולהתפלל לשלומו של המלך מוחמד השישי ולברך את כל משפחתו המרוממת. "כשאנחנו מתארחים אצל המלכות, אצל המלך, אנחנו חייבים בכבודו, חייבים לברכו בכל הברכות שיאריך ימים על ממלכתו ושה' יתן לו הכח להנהיג את עמו בחכמה". כשהוא עטוף בטליתו אומר הרב את נוסח הברכה שתקנו חז"ל לשלומה של מלכות וצוותי תקשורת מקומיים נראים מתרוצצים עם מיקרופונים, מצלמות וידאו וסטילס כדי לתפוס צילום מוצלח שאותו יעבירו לעם שבבתים.
הרב מדבר על אמונת החכמים שכה איפיינה את יהודי הדורות כולם ומספר על אדם שאדם אחר היה חייב לו סכום כסף גדול, אך לא היו בידו ההוכחות הדרושות לכך. רעייתו הציעה שילך לקבל ברכת רב, אך הוא סרב. ביום מן הימים פנתה אליו רעייתו ואמרה לו מחר ייערך שיעורו של רבי דוד פינטו שליט"א, גש מחר לשיעור וקבל את ברכת רבי דוד. לזה הוא הסכים. בלילה שלפני השיעור חלם האיש שרבי חיים פינטו בא אליו ואומר לו "הוא ישלם לך". סיפר האיש לאשתו על החלום והפעם היא זו שציננה את התלהבותו "כנראה חשבת על זה הרבה במהלך היום".
הוא הלך לשיעור.
באמצע השיעור קיבל האיש מסרון (הודעה כתובה) בטלפון הנייד שלו, מחבר המבשרו כי "פלוני מסר לי להעביר לך את סכום הכסף שאותו הוא חייב לך, אשתך סיפרה לי שאתה בשיעור". התשלום הגיע.
כנהוג מידי שנה, עם תום ההילולא פונים הכל לבית העלמין לאמירת הסליחות ברוב עם. שם, לאחר אמירת הסליחות, עת הלבבות פתוחים בסיומם של שלושת הימים האחרונים שבהם נדמה היה כי יום כיפור ושמחת תורה שימשו בהם יחד בערבוביה מדהימה שתוצאתה הכנה מיוחדת במינה לימים הנוראים ולשנה החדשה שבפתח - יחד עם חיזוק עצום באמונה בכלל ובאמונת חכמים בפרט, אני פוגש עוד ועוד יהודים המסתובבים בעיניים לחות מהתרגשות, בלב פתוח לרווחה. הלב הפתוח מגלגל לפתחנו עוד ועוד סיפורים מדהימים מכלי ראשון.  תמונה שמחת חיים 9
ר' ישראל אינגבר – מטורונטו שבקנדה מספר על היכרות בת כ-13 שנה עם הרב שליט"א. "פרוספר לוגסי - חבר וותיק – הוא שעודדני להגיע לקבל את ברכת הרב.
עד אותה תקופה קשור הייתי עם אחד מחשובי הצדיקים שנפטר אז לבית עולמו, זכיתי להיות תלמידו החביב של אותו צדיק זצ"ל וכעת חיפשתי לי רב לדבוק בו ולקבל ממנו דרכי הנהגה ישרים. מוצאו של ר' ישראל בעדות אשכנז אך למרות זאת "חיפשתי דווקא קשר עם רבנים ספרדים".
באמתחתו סיפורי אמונה רבים, אישיים בהחלט, אולם מנקודת מבטו, גדול בהרבה ערכה של ההדרכה לחיים מתוך דעת תורה צרופה, מתוך ראייה השמורה אך ורק לגדולי התורה ואדיריה. דוגמא? הנה אחת מיני רבות: יש לנו בת מוצלחת וטובה במיוחד שאנו מתקשים במציאת שידוך עבורה, בעת שהגיע הרב שליט"א למונטריאול היצגנו בפניו את התמודדותנו. הרב התבונן רגע קט ומיד השיב "אמנם זה קשה, אולם בכל עניין חייבים שיהיו גם בעיות שיהיו אתגרים, טוב שהאתגרים וההתמודדויות מגיעים עכשיו ולא אחר כך!"
דבריו היו עבורנו כמים קרים על נפשות עייפות מחמת המסר העצום הטמון בהם. במחשבה שניה אפילו הצלחנו למצוא בין המילים גם דברי ברכה להמשך טוב וקל יותר. המשך שהגיע כמובן בשעה טובה ומוצלחת.
==תעלומה בלב ים
בלילה האחרון לשהותנו במוגדור, הצלחתי סוף סוף לשוחח גם עם יהודי יקר שדמותו משכה את תשומת ליבי כבר בשנה שעברה.
ג'וליאנו וינקל איש עסקים מארגנטינה שנראה היה כמי שמחובר בעוצמה חזקה במיוחד לרבי דוד שליט"א, כמי שרוחש כלפיו כבוד רב מהרגיל. בתפילת שחרית של שבת הוא היה אחד מהאנשים שרכשו 'עלייה' בסכום גבוה מאוד לכבודו של רבי חיים זיע"א ולהבחל"ח רבי דוד שליט"א.
איש צנוע הוא ובתחילה ניסה לפטרני בכך ש"דבר עם בני מרדכי מאלך, הנה הוא בסמוך אלינו, יש באמתחתו כמה סיפורים". את אחד מהסיפורים שחווה מרדכי בעצמו שמעתי ורשמתי, אך בהמשך הצלחתי לשמוע גם את סיפור היכרותו הראשונית והמופלאה של האב גוליאנו.
הנה סיפורו של מרדכי מאלך המקדים כי זו הפעם הרביעית שהוא מגיע להילולא ומבקש לציין ברגש עז כי "חוויתי שינויים רבים בחיי בזכות רבי דוד שליט"א".
הוא מקדים כי כאמור יש באמתחתו סיפורים רבים בעדות אישית, אולם אספר לך הסיפור האחרון שראיתי. בפעם האחרונה שרבי דוד הגיע לבואנוס איירס, באתי אליו כהרגלי כשבפעם הזאת התלווה אלי אחד מידידיי, ארגנטינאי גוי, לא-יהודי. הוא בא לבקש ברכה מהאיש שעליו שמע סיפורים כה רבים ממני. בבואו אל הרב נכנסתי עמו מאחר והוא אינו דובר את השפה האנגלית. הקדמתי לרב שהוא אינו יהודי וסיפרתי שלאחד מבני משפחתו יש בעיות והוא זקוק לברכה.
הרב נטל דף ועט ו...כתב עבורו קמיע. חשבתי שהרב לא שם לב למה שציינתי בתחילת דברי ועל כן חזרתי ואמרתי "אבל הרב, הוא אינו יהודי, הוא גוי". ברור וידוע היה לי שהרב אינו כותב בשום אופן קמעים לגויים. (מכיון שישנם פסוקים ויש חשש שלא ישמרו כראוי).
"כן", ענה הרב כשהוא מהורהר כולו, אבל אני מרגיש שהוא זקוק לקמיע".
הלה חש שדבר מה טורד את מנוחתי ושאלני מהו. סיפרתי לו דברים כהווייתן: אתה אינך יהודי והרב אינו כותב אף פעם קמיע לאינו יהודי, מעולם לא ידוע לי שהרב כתב קמיע לגוי".
"נראה לי שאני כן מבין למה הרב כן כתב לי את הקמיע" אמר, כנראה זה בגלל שאמא שלי היא יהודיה"...
סיפורו של הבן מדהים, של האב מר ג'וליאנו (שאותו שמענו בקצרה מפאת קוצר זמן) הותיר אותי פעור פה: "הסיפור הראשון שלי עם רבי דוד שליט"א התרחש לפני 3 שנים. הגעתי אליו לראשונה והוא מיד אמר לי "אני חושב שאת לבך מטרידה בעיה גדולה". אישרתי והרב שאל "מה הבעיה?". גוללתי באוזניו את אשר על ליבי: ספינה גדולה שהיתה בבעלותי טבעה בים הדבר היה בגדר תעלומה אמיתית מאחר ומדובר בספינה גדולה מאוד וצוותות נרחבים של צוללנים וסירות חיפוש מקצועיות סרקו את איזור הטביעה כולו אך לא מצאו ולו גם רמז קל למקום הימצאה של הספינה. איש לא הצליח לתת מענה לפליאה העצומה להיכן נעלם גוף עצום שכזה, טונות רבים של ספינה שנעלמו מבלי להותיר עקבות כלשהם. 
רבי דוד חנניה שליט"א הרהר מעט ולפתע חרץ בחדות "בעוד 36 ימים תימצא הספינה!"
"האם הרב בטוח בכך?" "כן! גם הכסף יחזור! אתה לא תפסיד כלום בעזרת ה'"
הרב הוסיף עוד כמה משפטי חיזוק שעבור ג'וליאנו היו ועודם בעלי משמעות עמוקה מאוד והוא יצא מהפגישה עם הרב ברגשות מעורבים מאוד.
הימים חלפו כשכל העת מושקעים סכומי עתק בנסיונות למציאת הספינה ה(מאוד) יקרה.
בדיוק לאחר 36 ימים מיום פגישתי עם הרב ישבתי מול המחשב מעט לפני יציאתי לתפילת מנחה, הסתכלתי על השעון המורה על כך שהיום הזה עומד להסתיים ומחשבות שונות מילאו את ראשי. "אולי הרב טעה", "אולי אתקשר אליו", "אולי לא הבנתי נכון את דבריו".
בעודי יושב על כיסאי נשמע האות המורה על קבלת דואר אלקטרוני במחשב, פתחתי אותו ותדהמה אמיתית אחזה בי. בהודעה זו שהגיעה זמן קצר ביותר לפני שקיעת החמה של היום ה-36 התבשרתי כי הספינה נמצאה בדיוק באיזור שבו שיערו שתהיה - 12 מטר בעומק הים. באותה הודעה התבשרתי אפילו כי שום דבר לא חסר בה!
ג'וליאני אוחז בידי ומגביה מעט את קולו כדי להדגיש נקודה חשובה מאוד: הסיפור הזה (ועוד עוד כמה וכמה סיפורים שכאלה שאותם חוויתי בגוף) אינו עוסק בספינה או בכסף הרב שהיא שווה ("כמה?" אני שואל, והוא מתחייך, "הרבה, הרבה מאוד"), הסיפור אינו עוסק בכך שלא הפסדתי את הסכום הרב הזה, הוא עוסק ברבי דוד שכיוון את מילותיו על היום המדוייק שבו תימצא הספינה. דברים שהתקיימו בדיוק נמרץ , מדהים ומעורר השתאות עצומה.
=== כסא לחיים
בשיחה שערכתי עם הרב שליט"א ואשר הופיע בגליון הקודם של של "בחצרות החיים" שמעתי מפיו כי כל מטרתו היא לקרב את האנשים לכור מחצבתם, לאביהם שבשמים.
ניתן היה להבין שכוונתו גם לאותם מעשים מופלאים שמותירים את צאן מרעיתו ואת כל השומעים עליהם פעורי פה. לאותם פיות נפערים משליך הרב מים חיים, מים טהורים – מי התורה המהווים סם חיים לכל.
בבוקר האחרון לשהותי במוגדור אומר לי הרב שליט"א "כדאי לך לשוחח עם מר אברג'ל מארה"ב" מתברר שבפי היהודי הזה ישנם כמה סיפורים מדהימים על דרכי הקירוב של הרב שליט"א, אולם מכולם בחרנו דווקא את זה שבמבט מבחוץ נראה פחות שגרתי, יהיו שיאמרו אפילו שפחות  מקובל. אולם מי שמכיר מעט את הרב (וגם מי שאינו) יבין כי זהו חלק משיטתו האוהבת, המקרבת בכל מחיר.
מר אברג'ל מספר על משפחה ניו יורקית ("הם נמצאים כעת כאן, בהילולא במוגדור") שהרב שליט"א התארח בביתם לפני כשנתיים. אחת מבנות המשפחה הגיעה למקום כשהיא אינה לבושה בצניעות וניכר היה שהיא אינה מנהיגה את אורחות חייה על פי דרך התורה.
היא הכירה בהחלט בגדלותו של האורח החשוב שבביתם וביקשה ממנו ברכה. הרב מצידו דיבר איתה על צניעות, על כך שדרך התורה מחייבת הנהגה מסויימת המתאימה יותר לכבודה של בת ישראל ולמהותה הפנימית.
לפתע הכריזה האשה משהו שבתחילה נשמע כבדיחה, אולם בהמשך ניתן היה להבין שעבורה מדובר ביותר מכך: "אני מוכנה לשנות את לבושי - בתנאי אחד" אמרה, "בסלון ביתי ישנו שלחן יקר ביותר וסביבו חמישה כסאות. כסאות אלה תואמים בצבעם במדויק לעיצובו הוורוד של החדר כולו. "כעת חסר לי עוד כסא אחד תואם בעיצובו וצבעו" אמרה בתחילה חיפשתי בחנויות השונות אך משלא מצאתיו הפך הדבר אט אט למעין אובססיה, למשהו שמנקר כל העת בראש, טורד את המנוחה ואינו מניח. ככל שחלף הזמן הפך הדבר לאובססיה של ממש, היא התרוצצה בין כל החנויות האפשריות ובכולן שמעה תשובה זהה: כבר לא מייצרים כסאות שכאלה.
"אם יברכני הרב שאמצא את הכסא המבוקש – אני חוזרת בתשובה!" הכריזה האשה שבאותה עת עדיין היתה שבויה כל העת בחיפוש אחר החומריות ברמה שבה הפך עניין שכזה למעין 'סימן' עבורה לשינוי באורחות חייה. היא אף הוסיפה עוד כמה משפטים שמהם ניכרה רצינות כוונותיה את דבריה הנרגשים חתמה במילים "אני מאמינה שבזכות הצדיק רבי חיים פינטו יוכל הרב לברכני על כך".
הרב שליט"א שמע את הדברים וחשב לעצמו 'בשביל כיסא לערב את זכות הצדיק - סבי הקדוש רבי חיים?' לאחר הרהור קל החליט הרב לברכה ואמר לה "לכי כעת לביתך ונראה מה יהיה בעז"ה"
לאשה הזאת ישנו עסק גדול בניו יורק, אולם כדרכם של רבים מאנשי העיר ההומה הזאת העדיפה תמיד לנסוע ברכבת העירונית כדי להגיע במהירות ליעדה ולחסוך את החיפוש אחר מקום חנייה.
למחרת בבוקר נקבעה לה פגישה חשובה, אולם היא קמה מעט באיחור ובכך גם איחרה את הרכבת. היא החליטה לנסוע הפעם בכל זאת ברכבה, החלטה שלאחר מספר דקות נראתה שגויה שכן היא מצאה עצמה בתוככי 'פקק-תנועה' ניו יורקי אופייני לשעות הלחץ של הבוקר. משאית עצומת מימדים ניצבה בתחילתו של הרחוב וחסמה את המעבר בדרך שגרמה לתנועה ברחוב להתנהל בעצלתיים. היא ניצלה את הדקות היקרות הללו לשיחות טלפון נחוצות ובליבה כבר חששה מפני עוד בוקר שמתחיל בצורה 'צולעת' שכזאת.
לקראת סיום הנסיעה באותו רחוב פקוק, כשמולה נראתה כבר המשאית שממנה נפרקו על ידי פועלים רהיטים שונים לאשפה הסמוכה, צלצל הטלפון ועל הקו היתה חברתה מקנדה. חברה שהיתה מעודכנת באובססיית הכיסא. היא סיפרה לה על הרב וברכתו בנושא הכיסא. לפתע ניתקה את השיחה בפתאומיות "אני חייבת לחזור אלייך" אמרה לחברה שמעבר הקו.
באותה שניה היא ראתה כיצד הפועלים מפנים מהמשאית רהיט ועוד רהיט וביניהם לא פחות מכיסא התואם בדיוק לזה שאחריו היא מחפשת מזה תקופה ארוכה!
היא ירדה מן הרכב בבהילות וניגשה לפועלים "האם אפשר לקחת את הכיסא?" שאלה בתקווה, "בבקשה!" השיבו, "את חוסכת לנו מקום באשפה" התחייכו.
הכיסא נמצא שלם לחלוטין, תואם במדויק לאלה שבביתה! עבורה היתה זו התגשמות מדהימה ומהירה בהרבה משציפתה של ברכת הרב שליט"א. כאשת עסקים ממולחת הבינה בה בעת גם כי כעת עליה לפרוע את התחייבותה שלה...
היא פרעה את התחייבותה במלואה! "היא נמצאת כאן כעת, בהילולת הצדיק, ראשה מכוסה ובגדיה צנועים - כחלק מהתקרבותה לשורשיה, ליהדות שאותה זנחה עד עתה מחוסר הבנה וידיעה. היא שינתה את אורחות חייה מן הקצה לקצה. את ילדיה היא העבירה למוסדות המחנכים בדרך התורה ואם תבקר בניו יורק תוכל לראותם משתובבים כשציציותיהם מתבדרות באוויר של ניו יורק".
מר אברג'ל מסיים את סיפורו (בו היה נוכח מקרוב בעצמו) ברגש: "אותי הדהים הסיפור הזה, לגלות כיצד אפילו מתוך בקשות פשוטות ולכאורה שוליות של אנשים ניתן לקרבם בצעדים גדולים ומשמעותיים".
זוהי דרכו של הרב הצדיק רבי דוד חנניה פינטו שליט"א, המטרה הסופית שלו תמיד זהה, אין זה משנה אם מדובר באונייה אבודה – או בכיסא נעלם, תמיד בסופו של הסיפור, כשימצא הפתרון לבעיה – יהיה שם גם יהודי שמתחזק ביהדותו, שמתקרב לאביו שבשמים שליבו הרחום והאוהב של הרב משמש עבורו כמצפן לכיוון הנכון, אל היעד הגדול של חיי תורה ומצוות אמיתיים.